חשוב שכל אזרח יידע מה מותר ומה אסור לעשות במהלך הליך פלילי עם קטין.
במאמר הבא נציג את עיקרי התהליך, נבין מה מאפיין אותו ונסביר גם כיצד בוחרים עורך דין פלילי שיכול ללוות את הקטין או את בני משפחתו
הליך פלילי עם קטין כפוף לחוק הנוער, שמתייחס לכל אזרח מתחת לגיל 18. בראש ובראשונה, מטרת החוק הזה היא לעודד את בתי המשפט להציב בראש סדר העדיפויות את האפשרות לשיקומו של הקטין. בשביל לשקם את הקטין, החוק מחייב את בתי המשפט לבחון למשל אלטרנטיבות שונות למעצר או מאסר. יתרה על כך, יש תקנות שונות שקובעות מה מותר ומה אסור בכל סוג של הליך פלילי עם קטין.
כך לדוגמא נקבע שאסור להעמיד לדין פלילי קטין מתחת לגיל 12. במידה וההליך מתקיים עבור קטינים בגילאי 12-18, הדיון צריך לעבור לבית משפט לנוער. במקביל, יש גם במשטרה ובגופי האכיפה יחידות נוער שבהן עובדי נוער בעלי הכשרה מיוחדת. בנוסף, עובדים מולם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד.
עם מי מתייעצים לגבי הליך של קטין?
הדבר החשוב ביותר בכל סוג של הליך פלילי עם קטין הוא להתייעץ עם עורך דין פלילי. נכון שלא תמיד מעמידים את הקטין לדין פלילי, אבל זה עורך הדין שמכיר את התחום ויכול להמליץ להורים או לאפוטרופוס כיצד לפעול.
התייעצות עם עורך דין פלילי צריכה להיות חלק מהתהליך כבר בשלבים המוקדמים שלו. אלו בדרך כלל השלבים שבהם מביאים את הקטין לחקירה, מנסים לאסוף עדויות או משווים בין ראיות. אבל אם מערבים בשלבים הללו עורך דין פלילי שמכיר את התחום ובקיא בו, יש סיכוי גבוה יותר לשמור על האינטרסים של הקטין.
כך שומרים על זכויות הקטין
החוק מתייחס אל מגוון עבירות פליליות של קטינים במטרה לקבוע מה אפשר לעשות על מנת לייצר הרתעה, אך מצד שני להדגיש את השיקום ולאו דווקא את הענישה. כפועל יוצא מכך, רף ההוכחה שאליו צריך להגיע על מנת להעניש קטינים גבוה משמעותית לעומת הענשת בוגרים.
בפועל, זכויות הקטין קובעות שמותר לחקור אותו רק על ידי שוטר בלבוש אזרחי, ברכב מוסווה ובשיתוף פעולה עם גורמי החינוך והטיפול בקהילה. זאת לעומת אדם בוגר, שאותו ניתן לעצור על ידי שוטרים במדים ועם ניידת משטרה.
מה תפקיד ההורים?
עוד קובע החוק שמותר לעצור את הקטין, אך אסור לעשות את זה בסמוך אל מקום מגוריו, בבית הספר או מול החברים. במידה וכבר מביאים את הקטין אל תחנת המשטרה, יש להודיע על כך להורים או לבן משפחה אחר.
לבסוף, החוק קובע שכל בקשה שמותר לנאשם להגיש לבית משפט – רשאים גם ההורים של הקטין להגיש בשמו ואף לטעון במקומו.
